דף לזכרו של מרדכי שלי

דף לזכרו של מרדכי שלי / 1944-1987

מאת עפר שלי / איתן שלי

ביוגרפיה
שירים פרי עטו
סיפור בכתב ידו
תמונות

מרדכי, בנם של אפרים שלי (1994-1911) וברוריה לבית טייב (1988-1914), נולד בתוניס. החמישי מבין שמונה אחים ואחיות. אביה של ברוריה (הסב מצד האם), הרב שמואל טייב (1955-1880), היה הרב הראשי של אחת מערי תוניס ודמות מרכזית בחיי הקהילה היהודית. השכלתו הייתה נרחבת וכללה ידע רב ברפואה ובמוזיקה. הרב טייב הוציא לאור ספרים אחדים בשפה העברית, רובם בנושאי דת ופרשנות דתית. את אהבתו למוזיקה ולנגינה (הוא ניגן בכינור) הנחיל לבתו היחידה, ברוריה, שניגנה בפסנתר. עד יומה האחרון קראה ברוריה ספרים רבים בצרפתית. משפחת שלי עלתה לארץ לאחר קום המדינה, בספטמבר 1949, דרך העיר מרסיי שבדרום צרפת, באניית המעפילים לשעבר "נגבה". ההורים שילמו כסף רב כדי להביא עמם את הפסנתר מבית המשפחה. הרב טייב עלה לארץ כשנה לאחר מכן, ונפטר בשנת 1955. בימיה הראשונים בארץ שוכנה המשפחה בכפר הערבי הנטוש עין חוד שברכס הכרמל, דרומית לחיפה (כיום כפר האמנים עין הוד). לאחר מכן הועברו למעברת קורדָני (כיום מתחם רפא"ל), צפונית לחיפה, ובשנת 1955 עברו למגורי הקבע באחד משיכוני קריית ביאליק. שפת האם של מרדכי הייתה צרפתית, אבל משעה שהחל ללמוד עברית, בהיותו בכיתה א', התאהב בה ואימץ אותה כשפתו הראשית.
בשנת 1962, עם תום לימודיו בבית הספר התיכון שבקריית מוצקין, התגייס מרדכי לצה"ל ושירת בחיל ההנדסה בתפקיד קרבי. במלחמת ששת הימים (1967) נלחם בגזרה הדרומית. בעת שירותו במילואים, בשנת 1968, התאמן בבניית גשרים מעל מכשולי מים (האימונים נערכו בנחל הקישון). גם במלחמת יום הכיפורים (1973) לחם בגזרה הדרומית, ובמסגרת כיבוש סיני סייע בבניית גשרים מעל תעלת סואץ. לאחר שחרורו משירות סדיר בצה"ל, עבר מרדכי להתגורר בשכונת ממילא שבירושלים ועבד למחייתו כפועל בניין בחברת "סולל בונה". בד בבד למד באוניברסיטה העברית, וסיים את לימודיו לתואר "בוגר במדעי הרוח" בחוגים פילוסופיה, לשון וספרות עברית. הוא המשיך ללימודי הוראה, ובסיומם החל לעסוק בהוראת השפה העברית (לשון וספרות) בבתי ספר תיכון.
בעת לימודיו באוניברסיטה הכיר מרדכי את יהודית לבית שוורץ (1999-1946). אהבתם המשותפת למקצועות ההומניסטיים ולמילה הכתובה והצימאון לידע הם שהפגישו ביניהם באחת הספריות הציבוריות שבירושלים (ספריית "בית הלל"). נישואיהם נערכו באוגוסט 1968 במושב אומץ, מקום מגוריה של משפחת שוורץ. במרס 1969 נולד בנם הבכור עֹפר, ובדצמבר 1972 נולד בנם הצעיר איתן.

החיים בצל מחלת הנפש

בשנת 1978 התגלו אצל מרדכי סימני הלם קרב, תוצאה מאוחרת של האירועים הקשים שחווה כלוחם במלחמת יום הכיפורים. לדעת רבים ממכריו, אילו אובחן היום, היה מוגדר ללא ספק כמקרה מובהק של פוסט טראומה. אלא שהמונחים "הלם קרב" "ופוסט טראומה" לא היו שגורים אז בפי גורמי הרווחה במשרד הביטחון, ולכן לא זכה מרדכי בחייו להכרה בנכותו ולעזרה שנזקק לה. מרדכי הוגדר כמי שלוקה בנפשו, וכסובל מדיכאון קשה. לאחר משבר ארוך החל לעבור סדרת טיפולים ושיקום, עד לחזרתו לחיים עצמאיים. מחלת הנפש שקיננה בו עמדה ברקע גירושיו מיהודית שנים אחר כך.

אהבות ותחביבים

יותר מכול אהב מרדכי את החופש. הוא טייל ברגל במשך שעות ורכב על ה"וספה" שלו לכל מקום ברחבי הארץ שיכול היה להגיע אליו. אמנות, על נגזרותיה השונות, היוותה נדבך מרכזי בחייו והוא שלח ידו במגוון תחומי יצירה. מרדכי אהב לנגן בפסנתר, לעסוק במלאכת יד, לצייר בסגנון סוריאליסטי, לכתוב שירים וסיפורים קצרים, ובייחוד — להעלות על הכתב את רחשי לבו ואת מחשבותיו הכנות.

מקבץ שירים פרי עטו

עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ
מִתּוֹךְ עֶדְנַת הָרֶגֶשׁ אֲשֶׁר צָמַח לְפֶתַע בְּלִבּוֹ פְּנִימָה קָם וְעָלָה
גַּם עוֹלָם שָׁלֵם שֶׁל יִסּוּרִים שֶׁנִּתְנַסָּה בָּהֶם. גַּעְגּוּעִים
לְאַהֲבָה וּלְרֹךְ נָשִׁי עָלוּ בּוֹ וֶהֱבִיאוּהוּ לְהִתְרַגְּשׁוּת.

לֹבֶן הַנַּרְקִיס בֵּין עָלָיו
וּצְחוֹר הַשּׁוֹשָׁן בֵּין רִגְבֵי עָפָר
צִנַּת יוֹם דֶּצֶמְבֶּר מְעֻנָּן
וְרֵיחַ הַמַּיִם הָעוֹלֶה מִן הָאֲדָמָה...

מְעוֹף הַצִּפּוֹר הַנָּסָה דָּרוֹמָה
וּצְנִיפַת הֶחָתוּל בְּפַרְוָתוֹ

הִיא הָיְתָה לִי עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ
הִיא הָיְתָה לִי יָרֵחַ בָּהִיר
וְשֶׁמֶשׁ חַמָּה וְכָל הַכּוֹכָבִים
כֻּלָּם...

הִיא הָיְתָה לִי עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ
הִיא הָיְתָה לִי רֵיחַ הַפְּרָחִים
וְטַעַם הַתַּפּוּחַ הַמָּתוֹק מִן הַיַּיִן

לֹא יָדַע כְּבָר בֵּין יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ. הָיָה עָיֵף מְאֹד.
גָּרַר רַגְלָיו עַד הָעֵץ הַסָּמוּךְ וְהִתְיַשֵּׁב תַּחְתָּיו.

אָנוּ

דּוֹדִי לִי וַאֲנִי לוֹ
וַאֲנִי לֹא דּוֹדָהּ.
כִּי אִם אֲהוּבָהּ
וְאָהוּב כָּל הַבְּרִיאָה.

אֲנִי אֲהוּב
מַשְׁמָע אוֹהֵב
מַשְׁמָע קַיָּם
מַשְׁמָע כּוֹאֵב.

דּוֹדִי לִי וַאֲנִי לֹא
לֹא לוֹ וְלֹא לְאִישׁ
זוּלָתִי
זוּלַת עֶצֶם קִיּוּמִי כְּאִישׁ.

  

חָלָל  

אָנָה אָנוּ בָּאִים,
צִבּוּרֵי אֱנוֹשׁ מְדֻלְדָּלִים,
מְמַזְמְזֵי מֹחִין,
כּוֹאֲבִים מִלַּחֲצָן שֶׁל מִלִּים!

הִנֵּה אָנוּ נוֹפְלִים,
עַיְּפֵי תִּקְוָה, סָרֵי־רָצוֹן,
פְּלִיטִים שֶׁל רֵיקָנוּת -
אֶל חֵיק חָלָל אַחֵר,
חִיצוֹן...

אֲנִי יָשַׁבְתִּי שָׁם

יָשַׁבְתִּי שָׁם לְדַבֵּר
אֶת הַשְּׁתִיקוֹת הַגְּדוֹלוֹת
וַאֲנָשִׁים מִסְּבִיבִי אָמְרוּ
לֹא הֵם שֶׁדִּבְּרוּ.

אֲנִי יָשַׁבְתִּי שָׁם,
פִּי שׁוֹתֵק מַרְגָּלִיּוֹת,
גּוּפִי זוֹעֵק כָּל הַשְּׁתִיקוֹת הַמְּעִיקוֹת -
מֵהֶן צָמְחוּ הַמַּעֲשִׂים הַקְּטַנִּים.

אֲנִי יָשַׁבְתִּי שָׁם,
אֲנִי יָשַׁבְתִּי שָׁם לְדַבֵּר.

מִי אַתָּה אָבִי

אַתָּה שֶׁאָמַרְתָּ אֲנִי הוּא אָבִיךָ, -
אֲנִי לֹא שְׁמַעְתִּיךָ, אֲנִי לֹא רְאִיתִיךָ.

הַלֹּא הִשְׁבַּעְתַּנִי אֲבִי,
כִּי מִמְּךָ, אֲבִי,
הָרֵיחוֹת
וְהַצְּבָעִים
וְהַקּוֹלוֹת
שֶׁשָּׁמַעְתָּ וְרָאִיתָ וְגָמָאתָ מֵעוֹדְךָ.

כִּי אֵלֶּה אָזְנֶיךָ הַשְּׁתַּיִם
וְרַגְלֶיךָ לְהַלֵּךְ נְכָאִים
וְיָדֶיךָ לְנַעֵר נָעִים

וְכָל מַה שֶּׁאֱלֹהִים נָטַע בְּלִבְּךָ -
וְלֹא הִצְמַחְתָּ מִיָּמֶיךָ מִמְּךָ.
מִי אַתָּה אֲבִי?

 

אוֹתָהּ

אוֹתָהּ,
רַק אוֹתָהּ אָהַבְתִּי.
הִיא רָקְמָה נִימֵי נַפְשִׁי
כְּמוֹ חוּטִים, אַהֲבָתָהּ.

וַאֲנִי נוֹתַרְתִּי
נוּל עֵירֹם,
כְּמוֹ חַיַּת הַשָּׂדֶה
בְּיַעֲרוֹתַי, שָׁחֹם.

כִּי הִיא בָּדְתָה אֶת לִבִּי,
הִיא הוֹתִירַתְנִי
נוֹשֵׂא קִינָה וּנְהִי.

אוֹתָהּ,
רַק אוֹתָהּ אָהַבְתִּי.
הִיא רָקְמָה נִימֵי נַפְשִׁי
כְּמוֹ חוּטִים, אַהֲבָתָהּ.

 

בְּנִי

עִצְּבוֹן חַיֶּיךָ בְּנִי, עָלַי  
וְכָל מַכְאוֹבֶיךָ בִּי יַעַבְרוּ.
חֶרְדַת יוֹמְךָ הַחוֹלֵף
וְתוּגַת לֵילוֹתֶיךָ לִי הֵם.

אֲנִי יוֹנֵק לְשַׁד פְּצָעֶיךָ
אֶגְרוֹס לְדַק כָּל מְצוּקוֹת לִבְּךָ,
אֲנִי יוֹרֵשׁ כָּל חַטְּאוֹתֶיךָ -
מַה שֶּׁעֲוִיתַ אֲנִי אֲכַפֵּר.                  

קְטֹן בָּנַי וְאַחֲרוֹן זַרְעִי                   
לֹא עוֹד עֲפַר מַחְלָפוֹתֶיךָ, בְּנִי,
כֶּתֶר בִּנְיָמִין לְךָ עָנְדֵהוּ
אָהַבְתִּי הֲדוֹמְךָ, לִבִּי לְךָ לְמִנְחָה!

קְרָא לַשִּׂמְחָה, בְּנִי, וְתָבוֹא
צְהַל אֶת כָּל חֲלוֹמוֹתֶיךָ, בְּנִי.
יוֹמְךָ יָאִיר, לֵילְךָ יָעִיר חֶסֶד
יִבְרָא אֱלֹהִים לְךָ שְׁחָקִים חֲדָשִׁים!

 

לָאֲהוּבָה

אָנָּא רַעְיָתִי
תְּנִי לִי אֶת לִבִּי
הֲשִׁיבִיהוּ לִי, אָנָּא

אָנָּא תַּמָּתִי
הָשִׁיבִי לִי חוּשַׁי
שֶׁאָבְדוּ בְּחֵיקֵךְ

אָנָּא יוֹנָתִי
תְּנִי לִי חֵרוּתִי
שֶׁשָּׁבִית בֵּין שְׂפָתַיִךְ

אָנָּא יָפָתִי
הַתִּירִי אִסּוּרַי
שַׁחְרְרִינִי נָא

תְּנִינִי רוֹעֶה
בִּשְׂדֵה אַהֲבָה עֲלוּמָה
וְאוֹתָךְ כְּמַזְכֶּרֶת.

 

בֵּן  

נֶפֶשׁ רַכָּה
וּשְׁתֵּי עֵינַיִם שְׁחֹרוֹת
נִלְפְּתוּ בְּךָ אָבִי
לִדְלוֹת מִמְּךָ אַהֲבָה.

פֶּה וְרַדְרַד
וּשְׁתֵּי גֻּמּוֹת חֵן
טָבְעוּ בְּךָ אָבִי
חוֹתָם תְּמִימוּת לֹא נִשְׁחֲתָה.

יָד זְעִירָה
וְצַעַד קָטֹן
מָדְדוּ בְּךָ אֲבִי
כָּל יָמֶיךָ שֶׁשָּׁחַטְתָּ לַשָּׁוְא.

לֵב טָהוֹר
בָּרָא לוֹ אֱלֹהִים
מַה לְּךָ אָבִי
כִּי יָבַשׁ מַעְיָן רַחֲמֶיךָ?

 

קִינָה

לִבִּי לַפְּרָחִים שֶׁכְּבָר קָמְלוּ
רֵיחָם עָבַר, מוֹרָם נָדַף,
וְאֵין בָּהֶם נִיחוֹחַ אָבִיב...

לִבִּי לְכָל עֻבָּר שֶׁכְּבָר בַּגָּר,
נִפְלַט מֵרֶחֶם אֵם אֶל חֵיק חָלָל,
בּוֹכֶה, כּוֹאֵב אֶת צַעַר הַפְּרִידָה...

לִבִּי לָאֲהוּבָה שֶׁבָּהּ בָּגַד אָהוּב,
נָפַל שָׁדוּד בְּלֵב אַחֶרֶת, אַדְמוֹנִית,
הַרְבֵּה יוֹתֵר מִזּוֹ שֶׁנִּבְגְּדָה...

לִבִּי לְכָל רֵעַי שֶׁבָּזוּ לַיְּדִידוּת
לִבָּם כָּרַע מֵעֹמֶס הַזָּהָב שֶׁלֹּא מָצְאוּ
בְּמוֹרַד כָּל הַשְּׁבִילִים, בְּהַר הָאַשְׁלָיוֹת...

לִבִּי לָאָב שֶׁלֹּא הֵנִיחַ לְבָנָיו לִגְדֹּל עִמּוֹ
נָטַשׁ אוֹתָם בְּבוֹא זְמַנָּם לִלְמֹד
אֶת גֹּדֶל הַכְּאֵב שֶׁל אַהֲבָה שֶׁלֹּא פָּרְחָה...

 

אֶלֶגְיָה עַל יָדִיד   

הוּא בְּקשִׁי חַי
הוּא תָּמִיד נָשַׁם
רַק אֶת צָהֳרֵי הַיּוֹם
שׁוֹעֵט בֵּין עֲרוּגוֹת הַגַּן
שֶׁל אֵלֶּה שֶׁפִּזְּרוּ לוֹ
גַּרְגִּירִים לְלִקּוּט
לְכַמָּה יְלָדָיו
שֶׁלֹּא בָּגְרוּ
שֶׁלֹּא יָדְעוּ
שֶׁאָב הָיָה לָהֶם
צָעִיר, מָסוּר,
לֵב נָשַׁר לוֹ,
רַגְלֵי הַצְּבִי
שָׁמַט לִפֹּל בִּדְמִי יָמָיו
נוֹשֵׂא עִמּוֹ תְּפִלָּה זַכָּה
שֶׁאֱלֹהִים יִנְצֹר
אֶת זוֹ שֶׁבְּחַיָּיו צִלּוֹ
וּבְמוֹתוֹ - אוֹר זִכְרוֹנוֹ.

בַּמִּסְעָדָה

יוֹרֵק דָּם
אֶל צַלַּחְתִּי
וּמוֹחֵט אֶת אַפִּי
בִּתְרוּעָה. וְהַדָּם
שֶׁל קִרְקוּרֵי קֵבָתִי  
אֶל פִּתְחוֹ שֶׁל אוּלַם
מְשַׁטְּחִים כִּזְעָקָה
שֶׁל רָעֵב מִזְדַּקֵּן
מוּל מֶלְצַר מְרַקֵּד
כְּשׁוּלְיָה שֶׁל קוֹסֵם
בֵּין אַרְנָבוֹת בַּקְּדֵרָה.

בָּאתִי

בָּאתִי אֶל גַּנִּי
אֶל עֲרוּגוֹת הַבֹּשֶׂם שֶׁלִּי
אֶל שִׁירַי
וְאֶל כָּל תְּפִלּוֹתַי
וְאֶל כָּל מִשְׁפָּטַי
וְאֶל כָּל הַחֶמְלָה שֶׁבְּלִבִּי
וְאֶת כָּל עוֹלְמוֹתַי
בָּזֶה וּבַבָּא.

שִׁירִי

לֹא לְעוֹלָם חֹסֶן
אָמַר אֲדֹנָי     
כִּי שִׁירִים מִמֶּנִּי
עִם חַיִל אֲנִי יוֹלְדָם.

שִׁירִים אֲהוּבָתִי
אֲנִי אָשִׁיר לָךְ
שִׁירִים אֲהוּבָתִי
רַן אֲנִי לָךְ.

לֹא לְעוֹלָם חֹסֶן
אָמַרְתִּי אֲנִי
וּבִתִּי בָּאָה אֵלַי
כְּחוֹזֶרֶת מִן הָעֵדֶן.

שׁוּבֵךְ אֵלַי מִשָּׁמַיִם
כְּמַלְאָךְ בְּלָבָן
שֶׁרִתְּקַנִי אֶל מִטָּתִי
וַחֲלוֹמִי אֵיתָן.

עֲלָמוֹת

לָמָּה הַלֵּב הַזֶּה לֹא רוֹצֶה לְוַתֵּר!
לָמָּה תָּמִיד הוּא כָּזֶה מְנַתֵּר
וּמְנַסֶּה לְאַתֵּר
אֶת זוֹ שֶׁלְּעוֹלָם לֹא תְּאַחֵר
גַּם אִם הַפְּגִישָׁה הִיא בְּמָקוֹם אַחֵר...
אֶת זוֹ שֶׁלְּעוֹלָם לֹא תְּשַׁקֵּר
גַּם אִם אֶת עֵינֶיהָ תְּנַקֵּר...

לָמָּה הַלֵּב הַזֶּה לֹא רוֹצֶה לְוַתֵּר?!
כִּי הֲרֵי רַק פַּעַם וְלֹא יוֹתֵר
יָכֹל הוּא לִהְיוֹת כָּזֶה פַּנְתֵּר
הַמְּזַנֵּק בְּלִי מוֹרָא עַל לֵב אַחֵר...
וְאַחֵר לֹא יוֹסִיף עוֹד לְשַׁחֵר
לְפִתְחָהּ שֶׁל עַלְמָה, בְּלִי נֶדֶר!

גֶּשֶׁם

שׁוּב הַגֶּשֶׁם יוֹרֵד
שׁוּב נִגְרָפִים הֶעָלִים
אֶל כָּל הַשְּׁלוּלִיּוֹת              
שׁוּב יוֹרְדִים הַשָּׁמַיִם
אֶל צַמְּרוֹת הָעֵצִים
וְצִפּוֹרִים אַחֲרוֹנוֹת
שׁוּב נוֹדְדוֹת אֶל הָאֹפֶק.

שׁוּב הַגֶּשֶׁם יוֹרֵד
שׁוּב הָרוּחַ נוֹשֵׁב
וּמֵבִיא אֶת רֵיחוֹ שֶׁל הָעֵמֶק
אֶל פִּסְגוֹת הֶהָרִים הַקֵּרְחִים
וְקָרָה בָּעֲמָקִים
וְצִנָּה בַּבָּתִּים
אֲטוּמֵי גַּגּוֹת וּתְרִיסִים.

שׁוּב הַגֶּשֶׁם יוֹרֵד
בְּמִדְרוֹנוֹת הֶהָרִים הַזְּקוּפִים
וּשְׁחָקִים מוּעַמִּים
מֵעֲנַן הַקּוֹפֵא בַּמְּרוֹמִים
וְיוֹרֵד לְאִטּוֹ
אוֹסֵף אֶת שְׁבָרָיו
בְּחֶבְיוֹנֵי הַנְּקִיקִים הָאֲבוּדִים

יֵשׁ לִי עִנְיָן בִּירוּשָׁלַיִם

תָּמִיד הֵם נוֹטִים מִגְדָּלָם
עַל כָּל הֶהָרִים,
תָּמִיד הֵם סוֹתְמִים מוֹצָאָם
שֶׁל כָּל הָרְחוֹבוֹת הַצָּרִים...

רַק הָעִיר עוֹד נִפְתַּחַת לָעֵמֶק,
כְּמוֹ בִּנְיָן שֶׁקָּרַס אֶל פְּתָחָיו,
וּבָתֶּיהָ בּוֹהִים לַשָּׁמַיִם,
בֵּין בְּרוֹשִׁים מֻכֵּי אוֹר יָרֵחַ...

רַק הָעִיר עוֹד קוֹרֶסֶת לָאָרֶץ
מֵעוֹלָם שֶׁל שְׁחָקִים בּוֹהֲקִים,
וְנִקְרַעַת בֵּין הַר וּבֵין גַּיְא -
כְּמוֹ תָּמִיד...

 

מַעְגָּלִים

אָדָם,
רַגְלָיו רְתוּקוֹת אֶל סַד גּוֹרָלוֹ,
וְרֹאשׁוֹ חוֹתֵר בַּשְּׁחָקִים...

בִּרְכַּת אֲדָמָה לַשָּׁמַיִם לְפַזֵּר,
וְהוּא זָר לַתֵּל וְלָאֵל... 

רָב טוּרָאִית

כְּמוֹ נוֹלְדָה
לְחָיֵי מִלְחָמָה וּקְרָבוֹת.
הִיא אֶת שְׁנוֹתֶיהָ
רַק הֵחֵלָּה לִמְנוֹת
וּכְבָר עֲטוּרָה
אוֹתוֹת וּסְמָלִים
שֶׁל קְרָבוֹת גְּבָרִים
הַשָּׁבִים מִן הַקְּרָב
עֲטוּרֵי תְּהִלָּה
וּכְזָבִים שֶׁל גְּבוּרָה.

רַק עֵינֶיהָ חוּמוֹת
וְרַכּוֹת כְּעֵינֵי לְבִיאָה
הַמְּלַקֶּקֶת פִּצְעָם
שֶׁל גְּבָרִים אֲבוּדִים
בֵּין אַהֲבַת הַחַיִּים
וְקִרְבַת יְדִידִים.
רַק עֵינֶיהָ לוֹטְפוֹת
בְּלוֹרִיתָם הַלַּחָה
מַזִּיעָה... וְדָמָם הַלּוֹהֵט
שֶׁל רִאשׁוֹנֵי אֲהוּבֶיהָ. 

צִיּוּר

שָׁמַיִם כְּתֻמִּים
וְיָרֵחַ לָבָן
כְּמוֹ פָּנִים שֶׁל שְׁתוּם עַיִן
גָּהֲרוּ עַל אֶרֶץ חֲרֵבָה
כְּשׁוֹדֵד עַל קָרְבָּנוֹ.

דֶּקֶל בּוֹדֵד
וְאַמַּת מַיִם
כְּמִכְחוֹל וְכַנָּה בְּיָד צַיַּר                  
שָׂרְדוּ בְּמִדְבָּר שְׂרוּף חוֹלוֹת
כִּשְׂעָרָהּ וּפְלוּמָה עַל פְּנֵי זָקָן  

שַׁיֶּרֶת גְּמַלִּים
וְהֵלֶךְ בְּרֹאשָׁהּ
כְּמוֹ בָּרָק בְּיוֹם סַגְרִיר
שֵׂרְכוּ דַּרְכָּם בֵּין הַגְּבָעוֹת
כְּמוֹ אוֹמֶגָה בִּשְׁבִיל הֶחָלָב.

 

פִּי בְּאֵר  

נָטוּי תָּמִיד הַמִּגְדָּל
בֵּין גִּבְעוֹת הַחוֹל.
רַק הַגַּיְא דַּרְכּוֹ יְשָׂרֵךְ
אֶל מִישׁוֹר,
כְּנוֹשֵׁק פִּי בְּאֵר,
שֶׁבָּאוּ אֵלָיו מְלֵאִים
וְהוּא אֵינֶנּוּ מָלֵא.

יוֹצֵר

אֲנִי אֶת אֲהוּבָתִי
אוֹהֵב
אֲנִי אֶת רֵעִי
אוֹהֵב
אֲנִי כָּל אִשָּׁה אוֹהֵב
כָּל בְּנֵי אָדָם
אוֹהֵב אֲנִי יוֹצֵר,
מַשְׁמָע אֲנִי קַיָּם.
אֲנִי אוֹהֵב,
מַשְׁמָע הִיא קַיֶּמֶת
בְּלִבִּי,
וּבְכָל עוֹלְמוֹתַי
שֶׁעֲתִידָנִי לִבְרֹא.
לִי רַק אָמְרוּ
אַל תְּשַׂחֵק, צוּר!
וַאֲנִי כָּל חַיַּי
שִׂחַקְתִּי, אָמְרוּ לִי צוּר!  
וּבְלִבִּי הַדְּמָעוֹת
קוֹרְאוֹת לִיצִירָה...
הִיא בּוֹשְׁשָׁה לִבְעֹט           
בְּבִטְנִי הָרַכָּה. 

אֲנִי מַאֲמִין

אֲנִי מַאֲמִין בָּאָדָם
כִּי טוֹב הוּא,
וְהָרֹעַ לֹא בּוֹ הוּא
כִּי אִם בַּהֲגִיגָיו.
וּבְזָרְעוֹ וּבְזָרְעָם -
אַךְ טוֹב, אַךְ טוֹב.

אֲנִי מַאֲמִין בְּכָל מָחָר
הָרוֹדֵף אֶתְמוֹלוֹ
וְשׁוֹבֵק עֵת יוֹמוֹ בּוֹ
וְשִׁמְשׁוֹ לֹא עוֹד עִמּוֹ -
כִּי סַהַר לוֹ, אַךְ סַהַר.

אֲנִי מַאֲמִין בְּרֵעִי
שֶׁנְּטָשַׁנִי עַל אֵם דַּרְכִּי -
שֶׁיָּבוֹא עוֹד וְיֶאֶסְפֵנִי,
וּמְעִילוֹ מְאֻבָּק אֲבַק מַאֲוַיָּיו -
אֲשֶׁר עָמְלוּ לִגְוֹעַ
בִּסְחִי דְּרָכָיו, בְּלֹא עֵת.
 
אֲנִי מַאֲמִין בְּאִשָּׁה
הַנּוֹתֶנֶת בְּחֵיקָהּ
כָּל תְּשׁוּקוֹתֶיהָ אֵלַי;
הַחוֹבֶקֶת אֵלֶיהָ
פְּרִי תְּשׁוּקָתִי בָּהּ -
וְהִיא כָּל עוֹלָמִי
בְּכָל עֵת, לְכָל עֵת. 

לֹא בָּאנוּ עַד מִפְתָּן

לֹא בָּאנוּ עַד מִפְתָּן
לֹא קַמְנוּ עוֹד לִפְתֹּחַ הַדֶּלֶת,
כִּי זֶה הַבַּיִת
עַל צִירוֹ יָנוּעַ -
כְּשִׁכּוֹר עַל קִיאוֹ.

 

וְלַבֹּקֶר רִנָּה  

שׁוּב אֵצֵא לְדַרְכִּי
וַחֲדָשׁוֹת נַעֲלַי
וּמַקְּלִי - קְנִיתִיו
זֶה עַתָּה מֵאַחֲרוֹן שִׁקְלִי...

שׁוּב אֵצֵא לְדַרְכִּי
וּמַפְתֵּחַ בֵּיתִי הֶחָדָשׁ
מִתְלַבֵּט שׁוּב בְּכִיסִי
וּשְׂרוֹכוֹ מִזְדַּנֵּב כְּצִיצִית שֶׁל טַלִּית...

שׁוּב אֵצֵא לְדַרְכִּי
וְהָאֹפֶק פָּתוּחַ
וְלַשֶּׁמֶשׁ אֵין מַעֲרָב
וּמִזְרָח לָהּ אֵינְסוֹף...

שׁוּב אֵצֵא לְדַרְכִּי
אֶל דֶּרֶךְ אֵין מוֹצָא
וּתְפִלָּה בְּלִבִּי
וּמַעֲנֶה אֵין בְּפִי...

שׁוּב אֵצֵא לְדַרְכִּי
וַחֲדָשׁוֹת נַעֲלַי
וּמַקְּלִי זֶה עַתָּה
קְטַפְתִּיו מֵאַחֲרוֹן עֲצֵי הַשְּׂדֵרָה...

שׁוּב אֵצֵא לְדַרְכִּי
וְלַבֹּקֶר רִנָּה וְלָעֶרֶב אֵין לַיְלָה
וְיוֹמִי הָאַחֲרוֹן עוֹד יִרְחַק...

הַכְּתִיבָה הִיא כְּמוֹ חַיְדַּק

הַכְּתִיבָה הִיא כְּמוֹ חַיְדַּק.
לִפְעָמִים הוּא נֶעֱלַם, לִפְעָמִים.
לִפְעָמִים הוּא מַתְקִיף אוֹתְךָ
בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה לֹא מוּכָן
וּמַפִּיל אוֹתְךָ אֶל מְכוֹנַת הַכְּתִיבָה
כְּמוֹ עַרְפָּד אֶל סִרְפָּד...
אוֹ לִפְעָמִים מְגַלְגֵּל אוֹתְךָ
בָּרְחוֹבוֹת כְּמוֹ שַׁתְיַן
הַמְּחַפֵּשׂ בַּקְבּוּק לִישׁוּעָה...
אוֹ מַשְׁכִּיבְךָ עַל אִשָּׁה
כְּמוֹ שְׁכִיב מְרַע
כְּדֵי לִכְתֹּב מָחָר
אֵיךְ בֵּין רַגְלֶיהָ כָּרַע  
אוֹתוֹ אָהוּב נִבְחַר...
אוֹ מְקִימְךָ בַּחֲצוֹת מִשֵּׁנָה נְעִימָה
כְּדֵי לִכְתֹּב עַל אוֹתָהּ עַלְמָה
שֶׁאֲהוּבָה הוּא רַק פְּרִי דִּמְיוֹנָהּ
וְנוֹאֶפֶת הִיא עִם מַחֲצִית הָרְבָבָה!
אוֹ, לֹא עֲלֵיכֶם, מְשַׁתֵּק אֶת הַמֹּחַ
רֶגַע לִפְנֵי בּוֹא הַשִּׁיר הָרִאשׁוֹן...

פְּחָדִים

אַל תִּירָא מִמָּחָר
הַדּוֹפֵק עַל דֶּלֶת בֵּיתְךָ
כְּמוֹ שׁוֹטֵר הַמַּחְזִיק בְּיָדוֹ
שְׁטַר חוֹב שֶׁסֵּרַבְתָּ לִפְרֹעַ.

אַל תִּירָא מִמָּחָר
הַפּוֹרֵץ אֶל חַלּוֹן חַדְרְךָ
כְּגַנָּב שֶׁשָּׁכַח מַלְקוֹחוֹ
בָּאֲרוֹן שֶׁאֶמֶשׁ בָּא לִפְרֹעַ.

אַל תִּירָא מִמָּחָר
הַזּוֹחֵל אֶל בֵּין מַצָּעֶיךָ
כְּזוֹנָה שֶׁקִּבְּלָהּ אֶתְנַנָּהּ
וְהַיּוֹם אֶת חוֹבָהּ הִיא בָּאָה לִפְרֹעַ.

אַל תִּירָא מִמָּחָר
הַנִּגְלֶה לְךָ בַּחֲלוֹם
כְּמִפְלֶצֶת הַיּוֹרֶקֶת אֵשׁ
וְהַלַּיְלָה אֶת רֹאשְׁךָ בָּאָה לִקְרֹעַ.

אַל תִּירָא מִמָּחָר
הַבּוֹקֵעַ בֵּין חֲרַכֵּי הַתְּרִיס
כְּמוֹ לָשׁוֹן אֲרֻכָּה
שֶׁל פֶּתֶן אַכְזָר הַמִּתְאַוֶּה לִבְלֹעַ.

כִּי תִּירָא מִמָּחָר
סְגֹר אֶת פְּתָחֶיךָ כֻּלָּם
כְּמוֹ צָב אֶת שִׁרְיוֹנוֹ
וְשׁוּב אֶל חֲלוֹם אַחֵר לִשְׁקֹעַ.

 

כָּל הָאֶתְמוֹלִים

יָמִים נוֹטְפִים כְּמוֹ
צוּף מִפֶּרַח בְּיַעַר עַד
לֵילוֹת שָׁבִים אֶל חֵיק הַחֲשֵׁכָה
כְּעַכְבָּרִים אֶל חֹרֵיהֶם...

כָּל הָאֶתְמוֹלִים דּוֹמִים
לִקְרוֹנוֹת שֶׁל רַכֶּבֶת
שֶׁהֶחְמַצְתָּ רַק רֶגַע...

אֲנָשִׁים כִּילָדִים

אֲנָשִׁים כִּילָדִים, נַעֲרִי,
כִּילָדִים,
הַחוֹשְׁקִים אַהֲבָה בִּידֵיהֶם
וּפִיהֶם מְלַהֵג חֲלוֹמוֹת
רְדוּדִים...
הַחוֹבְקִים בִּימִינָם
אֶת שֶׁקִּפְּחוּ בִּשְׂמֹאלָם
בַּנְּדוּדִים
בֵּין אֶתְמוֹל וּמָחָר
וְחִשַּׁקְתָּ הַנֶּעְלָם וְהַמֻּפְלָא     
וּמוֹרְדִים
בִּבְרִיחֵי הַחַיִּים הַנְּעוּלִים,
בּוֹעֲטִים בִּידֵיהֶם בַּשָּׁמַיִם
שְׁדוּדִים,
נְקִיִּים מֵעָנָן וֶאֱלֹהִים,
בּוֹהֲקִים בְּחַמָּה מִתְנַשֵּׂאת
בֵּין אֵדִים,
כְּבוֹרֵאת אֶת הָאָרֶץ
בְּכָל מַעֲלוֹת הַיְּמָמָה.
וּבוֹדְדִים
נַעֲרִי, בּוֹדְדִים אֲנָשִׁים
בֵּין שָׁמַיִם וָאָרֶץ
נִפְרָדִים בִּשְׁלַל לְהָקוֹת
כְּתוֹרְמִים אֶת יִתְרַת בְּשָׂרָם
לַשּׁוֹדְדִים
הָעוֹשִׂים מְלַאכְתָם רְמִיָּה
בֵּין רוּחַ עִוְעִים לְמִשְׁנֵהוּ
וּבוֹדִים
אֱלֹהִים יֵשׁ מֵאֵינְסוֹף
כְּמַתְּנַת הַשְּׁחָקִים הַמֵּתִים.

הַנֶּדֶר

מַה שֶּׁנָּתַן בְּלִי אֱלֹהִים
לֹא הִטְבַּעְתִּי בְּכוֹס יַיִן
לֹא מָהַלְתִּי בְּמַיִם
לֹא הִשְׁכַּחְתִּי בְּסַמִּים
לֹא הֶעֱלֵיתִי בֶּעָשָׁן
לֹא הִפְקַדְתִּי בְּיַד הַשָּׂטָן
לֹא נָתַתִּי בִּידֵי זָרִים
לֹא מָכַרְתִּי בִּנְזִיד עֲדָשִׁים
לֹא נָעַלְתִּי בְּמַעֲלוֹת מֹחִי
לֹא הִטְמַנְתִּי בֵּין רִגְבֵי עָפָר
וַאֲשִׁיבֵהוּ תָּמִים לֶאֱלֹהִים.

 

אֲנִי

לִי נִשְׁמְעוּ הַיָּמִים
כְּלֵילוֹת.
לִי תָּמִיד נִרְאוּ הַקּוֹלוֹת
כְּמַרְאוֹת -
שֶׁאִבְחַת פְּגִיעָתָם
כִּפְגִיעַת בָּרָק בֶּעָנָן,
שֶׁכָּל מֵימָיו לֹא עוֹד עִמּוֹ...
שֶׁנָּמוֹג עוֹד בְּטֶרֶם,
שֶׁנָּסוֹג אֶל הָאֵין
בְּרָקִיעַ שֶׁל פִּילֵי עָנָן,
טְעוּנֵי אֵדִים וְעַרְפִלִּים,
וּבָרָק לֹא יָכֹל עוֹד לָהֶם. 

יַלְדִּי

חֲלוֹם שֶׁלִּי עֵינָיו שְׁחֹרוֹת
וּשְׂעָרוֹ אָרֹךְ
חֲלוֹם שֶׁהִתְגַּשֵּׁם בְּרֶחֶם אֵם
מִזֶּרַע אַהֲבָה וְרֹךְ.

חֲלוֹם שֶׁלִּי עִם לֵב רָחָב
וּפֶה חָכָם
חֲלוֹם שֶׁהִתְמַמֵּשׁ מִזֶּרַע אָב
וְקֶשֶׁב חַם.

 

הִתְאַהֲבוּת

בֹּהַק הַלַּיִל לְמַחְלְפוֹתֶיהָ
וְאוֹר הַשְּׁקִיעָה בִּלְחָיֶיהָ.                          
סַנְטֵרָהּ חָצוּב מִגְּרָנִיט
וְלֹבֶן שִׁנֶּיהָ אֶת הַלַּיִל הֵמִית.

לֹא רְאִיתִיהָ בִּשְׁנָתָהּ
לֹא רְאִיתִיהָ בְּקוּמָהּ
לֹא רָאִיתִי עֲדָיֶיהָ
וְיָפְיָהּ זִכְרוֹנִי הִכְהָה.

עֵינֶיהָ חוּמוֹת וְרַכּוֹת
וְרֶשֶׁף אִישׁוֹנָן - אוֹרָן
הַזֹּהַר שֶׁל תִּקְווֹת עֲצֵלוֹת
הַנָּמוֹת בְּחֵיקוֹ שֶׁל תֹּם בַּחֲרוּת.

  

אֶל חַיַּי

אֲנִי יוֹרֵד אֶל חַיַּי שֶׁלִּי
לִשְׁאֹב מִתּוֹכָם אֶת הַבִּלְתִּי נִדְלֶה  
לִפְרֹם אֶת כָּל הַקְּשָׁרִים הַשְּׁבוּרִים
לִטְעֹם אֶת שְׁאֵרִית מַעֲלוֹתַי.

  

כָּל חֲלוֹמוֹתַי

כָּל חֲלוֹמוֹתַי
עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם.
מֵחֵיק אִמִּי בָּעֲוִיתִי
זֶרַע אֲבִי,
כְּזוֹרֵם נַחַל אַכְזָב
בֵּין חַמּוּקֵי גְּבָעוֹת,
יַדְלִיחַ מֵימַי.

כָּל תִּקְווֹתַי
עֲלֵיהֶן הַשָּׁלוֹם.
בְּחֵיק אֲבִי
מָצְאוּ מִפְלָט -
לָאֵם לֹא נָתְנוּ
גֶּשֶׁם וְנֹחַם,
וַחֲבוּק רוּחַ מְתַי.                

כָּל מַאֲוַיַּי כֻּלָּם,
נָשְׁקוּ פִּי בְּאֵר  
מֵתוּ בְּאִבָּם.
וּתְרוּעָה נַעֲלָמָה
קָרְאָה לַמַּיִם
וְלֹא בָּאוּ עַד שְׂפָתַיִם
כִּי יָבְשׁוּ הַמַּיִם.

כָּל חֲלוֹמוֹתַי
כָּל תִּקְווֹתַי
כָּל מַאֲוַיַּי כֻּלָּם,
הָיוּ נַחֲלָתִי בְּלֹא מָטָר,
עָמְלוּ לִגְוֹעַ.
וּבְלִבָּם הָאֵין
בָּנָה בֵּיתִי.

אַהֲבָה

אָהַבְתִּי פַּעַם יַלְדָּה
שְׁחֹרַת תַּלְתַּלִּים
וְעֵינֶיהָ שְׁחֹרוֹת
כִּשְׁחֹר עֵינַי.
מַבָּטָהּ מַבַּט יַלְדָּה
שְׁחֹרַת תַּלְתַּלִּים,
וּשְׁחֹרוֹת עֵינֶיהָ
כִּשְׁחֹר לֵילוֹתֶיהָ. 

מַתָּנָה

עוֹד צְרוֹר אֶחָד שֶׁל רְגָעִים
יָפִים
נָתַתִּי בְּיָדַיִךְ, עַלְמָה,
לִינֹק מֵהֶם אֶת צוּף  
אַהֲבָתִי
לִשְׁמֹר אוֹתָם בְּתוֹךְ
בֵּיתֵךְ
בֵּין עֶצֶב לְמַכְאוֹב
וְנֹחַם הַיָּמִים שֶׁכְּבָר
חָלְפוּ
נָשְׁרוּ אֶל חֵיק עָבַר
עָלוּם, עָטוּר הִלַּת
גַּעְגּוּעִים וְזֹהַר רַךְ... 

תְּפִלָּה

עֲשֵׂנִי אֱלֹהַי
חָזָק מִן הַצֹּר
וְרַךְ מִן הַמַּיִם
תְּנֵנִי אֱלֹהַי
קְטֹן בְּרוּאֶיךָ                    
וְאַחֲרוֹן נְפִילֶיךָ

  

פַנְטַזְיָה

אֲנִי נוֹדֵף רֵיחַ שֶׁל מֵתִים
שֶׁקָּמוּ לִתְחִיָּה
אֲנִי נוֹצֵץ כְּמוֹ יַהֲלוֹם גָּנוּב
בְּיַד שׁוֹטֵר פְּתוּחָה
אֲנִי נוֹשֵׁם אֲוִיר הָרִים
שֶׁבָּאוּ אֶל פְּרִיחָה
אֲנִי נוֹפֵל עִם הֶעָלִים
שֶׁבָּזוּ לַצְּמִיחָה
אֲנִי נוֹקֵם נִקְמַת חַיַּי
שֶׁבָּאוּ אֶל קִצָּם. 

הַנְּפִילָה

אֲנִי נוֹפֵל
אֲנִי נוֹעֵל
אֶת כָּל הַחַלּוֹנוֹת
וְהַדְּלָתוֹת
כְּדֵי לִנְקֹם מָחָר
מַה שֶּׁנִּרְצַח אֶתְמוֹל. 

אַתָּה

אַתָּה הִבְטַחְתָּ
לִשְׁמֹר קֶשֶׁר בְּלִי שׁוּם קֶשֶׁר
לְמַה שֶׁהָיָה אֶתְמוֹל
וּמַה שֶּׁיִּהְיֶה מָחָר.
אַתָּה אָמַרְתָּ שֶׁהָרַמָּאִים
נוֹלְדוּ כֻּלָּם בְּמָקוֹם אַחֵר
אַתָּה אָמַרְתָּ שֶׁהַיּוֹצְרִים
בְּרוּחָם הֵם יוֹצְרִים.

אַתָּה לֹא אָמַרְתָּ
מַה שֶּׁבְּלִבְּךָ אַתָּה.

 

עָלִים

כְּשֶׁהָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת
בֵּין הֶעָלִים -
נוֹשְׁרִים הֶעָלִים
מְרוֹם מוֹשָׁבָם
אֶל סְחִי הַמִּדְרֶכֶת
וְאִוְשַׁת קִלְלָתָם
כִּבְרָכָה נִשְׁמַעַת...

  

זְמַן

בְּתַחְלוּאֵי הַזְּמַן
אֵין שִׁנּוּי לִכְאוֹרָה, אֲבָל
כָּל מַה שֶּׁהֵם מִתְיַשְּׁנִים
הֵם מִתְעַצְּמִים.

הֵם שׁוֹרְצִים כְּמוֹ עַכְבְּרוֹשִׁים
בֵּין אֲנָשִׁים מֵתִים
שֶׁלֹּא יָקוּמוּ לִתְחִיָּה.

הֵם נוֹפְלִים כְּמוֹ פְּתִיתֵי שֶׁלֶג
עַל גְּוִיּוֹת חֲרוּכוֹת
שֶׁלֹּא בָּאוּ עוֹד אֶל קִבְרָם.

הֵם נוֹבְרִים כְּמוֹ חֲזִירִים
בֵּין עֲרֵמוֹת אַשְׁפָּה
שֶׁעוֹד לֹא אֲסָפוּהָ.

הֵם דּוֹקְרִים כְּמוֹ סִרְפָּדִים
בְּעוֹרוֹ שֶׁל זַאֲטוּט
הָרוֹדֵף אַחַר שַׁבְּלוּל. 

בִּתִּי

הַשִּׁיר שֶׁאֶכְתֹּב לָךְ
בִּתִּי
הוּא שִׁיר אַהֲבָה
פָּשׁוּט.

אֲנִי לִמַּדְתִּיךְ
לֶאֱחֹז בְּקֶשֶׁת,
לִמַּדְתִּיךְ לִירוֹת
חִצִּים אֶל לִבִּי.

כְּאֵבִים בְּלִבִּי
בִּתִּי,
כְּאֵבִים עַל אשֶׁר
גָּנוּז.

עוֹד לְפָנֵינוּ
רַבָּה הַדֶּרֶךְ,
בִּתִּי,
לְאַהֲבָה וּתְהִלָּה. 

אָדָם

כָּל הַשָּׁמַיִם נוֹתְרוּ לוֹ
וְהֶעָנָן הַמַּזִּיל אֶת מֵימָיו
וְהַבָּרָק הַבּוֹרֵק אֶת בְּרָקָיו
וְהָרַעַם הָרוֹעֵם אֶת רְעָמָיו
כָּל הַשָּׁמַיִם נוֹתְרוּ לוֹ
וְהַנֶּשֶׁר הֶחָג בִּמְרוֹמָיו
וְהָעוֹרֵב הַקּוֹרֵא לְרֵעָיו
וְהַקִּיכְלִי הַקּוֹשֵׁר אֶת כְּתָרָיו
וְהָאָרֶץ
עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹתֶיהָ
וְהַיָּם הַחוֹבֵק אֶת דָּגָיו
וְהָרוּחַ הַנּוֹשֵׂא אֶת מֵימָיו
וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ וְעָלֶיהָ
וַחֲזוֹנוֹ נִפְרָץ
וְאֵין לוֹ עוֹד תְּקוּמָה. 

מְשׁוֹרֵר

אֲנִי בּוֹרֵא
אֶת הַמִּלִּים
מִן הַתֹּהוּ.

וּמְפַזְרָן לָרוּחַ
הַיּוֹם, שֶׁיַּפְרוֹ
אֶת הָאֵלָה וְהָרֹתֶם.

אֲנִי קוֹלְעָן
כְּחִצִּים אֶל
לְבָבוֹת כּוֹאֲבִים,

וּמְרַפֵּא וּמְרַפֵּא
וּמְרַפְּאוֹת
הַמִּלִּים הַקְּדוֹשׁוֹת.

עֲגֻלּוֹת הֵן
טוֹבוֹת
וּמְחַיּוֹת נְפָשׁוֹת 

הִתְפַּעֲמוּת

הַלֵּב הַזֶּה נִצְבַּט תָּמִיד
בַּיַּרְכָתַיִם
תּוֹעֶה תָּמִיד בֵּין כָּל
מַאֲוַיָּיו 

עֵין שָׁמַיִם

לְשׁוֹנָם חַדָּה כַּתַּעַר
נִשְׁפְּכָה כַּמַּיִם
נִפְרְמוּ שְׂפָתַיִם -
וּכְבָר אֵינֶנּוּ בַּעַר.

פַּעֲלוּלֵי שָׁמַיִם
כְּנֵזֶר בְּרֹאשׁ הָרִים...
בָּאוּ אֶל פֶּה גְּלוּי עֵינַיִם
וְאֶל נֶפֶשׁ פְּעוּרָה -
לְהָשִׁיבָהּ.

נֶפֶשׁ קְעוּרָה
כְּחָלָל מְעָרָה -
שֶׁרִפְיוֹן נְטִיפֶיהָ
כָּרְעוּ לָאָרֶץ,
כִּסְעִיפֶיהָ.

וְשָׁמַיִם, רְווּיֵי תֶּלֶם,
עוֹד עֵינָם הָאַחַת
תָּרָה, בְּעֶטְיָם,
אֶרֶץ חֲדָשָׁה. 

מִתַּחְתִּית הַסֻּלָּם הַנִּצָּב

מִקְּצֵה הַמֶּרְחָק שֶׁל הַחֵץ מִן הַקֶּשֶׁת
כְּמִטְוָח, כְּיוֹרֶה, כְּפוֹגֵעַ,
עוֹבֵר הַחֵץ בִּמְעוֹפוֹ לָגַעַת
בְּאֵיזֶה לֵב שֶׁעָבָר וּבָטֵל,
שֶׁהִתְנַדְנֵד בֵּין חַיָּיו וּמוֹתוֹ
כְּמוֹ חוּט הַשַּׂעֲרָה, כְּמוֹ מֵיתָר
הַמַּצְלִיל צְלִיל אַחֲרוֹן וְנִתַּק.

מִתַּחְתִּית הַסֻּלָּם הַנִּצָּב
אֶל פִּתְחוֹ שֶׁל גַּן עֵדֶן אָבוּד
כְּנוֹסֵק וּמַמְרִיא וְעוֹלֶה
בִּמְעוֹפוֹ קוֹל הַקּוֹרֵא אֶל
נִשְׁמַת כָּל חַי שֶׁאָבַד וְנִכְחַד
בִּמְעוֹפוֹ כְּמוֹ פַּרְפָּר שֶׁקָּרַב
בִּשְׁקִיקָה לֹא מוּדַעַת לָאֵשׁ.

מִמְּרוֹמֵי הֶהָרִים הָרְחוֹקִים
כְּדוֹאִים וּמְרַחֲפִים וּבוֹרְקִים
מַבָּט אַחֲרוֹן אֶל נוֹפִים
עֲמוּמִים וּלְהוּטִים לָהַט חַמָּה
שֶׁשָּׁקְעָה מִתְיַסֶּרֶת אַל בֵּין הַגַּלִּים,
כְּמוֹ הָיְתָה תִּקְוָתָם שֶׁאָבְדָה
לְאֵלֶּה שֶׁחָיוּ בֵּין מַכְאוֹב לְמַּכְאוֹב.    

מִצִּדֵּי הַדְּרָכִים הַנִּפְתָּחִים לְאָרְכָּם
הֵם שׁוֹעֲטִים כְּמֻכֵּי שִׁגָּעוֹן  
דּוֹהֲרִים, מְקַרְטְעִים, מְקַפְּצִים
עַל כָּל מַהֲמוֹרוֹת הַזְּמַן
שֶׁהִנְחָם אֶל אֵין סוֹף שִׁגְיוֹנָם,
רוֹאִים אֶת קִצָּם הַקָּרֵב לְמוּלָם
מִתְחַסֵּד כְּשַׁעֲרָם שֶׁל שִׂיא חֲלוֹמָם.

מֵעִמְקֵי הַתְּהוֹמוֹת הַקְּעוּרִים
כְּזוֹעֵק, כִּמְפַלֵּל, כְּבוֹכֶה
אֶת חֻרְבַּן פִּסְגוֹתָיו הָרְחוֹקוֹת
וְנִצָּב כְּחוֹלֵם לְמַרְגְּלוֹת הֶהָרִים
הָרוֹשְׁפִים אֶת בּוּזָם לַהֵלֶךְ הַזֶּה
שֶׁהֵעֵז אֶל הַמָּוֶת לִמְרֹד
וְקוֹלוֹ מִזְדַּעֵק אֶל כָּל הַפְּתָחִים. 

נֶפֶשׁ

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים
אֶת הַבְּרוֹשִׁים
שֶׁנָּבְלוּ בַּיָּמִים
וּמֵהֶם כָּל כֹּחֵנוּ
כִּי רָב,
לְהַעְפִּיל וּלְהַפְעִיל
כָּל נְשָׁמָה יַפְעִיל
וּמִמֶּנָּה אַךְ טוֹב.
זֹאת אֲצוּרָה
בְּלִבֵּנוּ כְּצוּר
לוֹהֵט. 

עֵינַיִךְ

שֶׁלִּי עֵינַיִךְ
וּשְׁחוֹר תַּלְתַּלַּיִךְ.
אֲנִי פָּדִיתִי
אֶת כָּל הַיָּפֶה שֶׁהָיָה
בֵּינִי וּבֵינֵךְ
מִמַּלְתְּעוֹת הַזְּמַן
שֶׁנְּקַדֵּשׁ וְנִסְבָּא. 

בְּרוֹשִׁים

אֲנִי אֵצֵא רַק
לְעוֹלַם הָאֱמֶת
לְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב
וַהֲגִיגֵי אָדָם
לְהֶבֶל דָּמוּ
וְאֵין בְּלִבָּהּ אֱמֶת
רַק שְׁקָרִים
עַל לֵילוֹת שֶׁנָּבְלוּ
בֵּין בְּרוֹשִׁים
מֻכֵּי אוֹר יָרֵחַ
וּתְפִלָּה אֵין בָּהֶם
רַק גֶּדֶם קֵרֵחַ
רַק אֵלֶם שָׂמֵחַ
עַל יָמִים שֶׁחָלְפוּ
וְאֵינָם עוֹד אִתָּנוּ פֹּה,
רַק תִּקְוָה הוֹתִירוּ
בָּנוּ, לֶעָתִיד רָב עֲלִילָה
וּתְהִלָּה.

 

דף לזכרו של מרדכי שלי