בכורות ישראליות- מוזיקה ישראלית בביצוע שלישיית עתר

מדברי המלחין אודות היצירה:

הלחנתי את היצירה סנסציות לשלישיית פסנתר ביוני 2009 עבור שלישיית עתר.
בבואי לכתוב את היצירה חשבתי על הכיווניות, הרעיונות שארצה שיהיו בה, ומבנה היצירה. אך זה לא דבר חדש, ממש לא. מחשבות דומות עוברות בראשי בכל פעם לפני תחילת כתיבת יצירה חדשה. ולמעשה, מהרגע בו אני מחליט לכתוב, ועד לרגע הפיזי בו אני שולף את הדף והעיפרון ומתחיל את מלאכת הכתיבה, הדמיונות והמחשבות אינם מרפים. המתח הולך ונבנה, והולך ומתעצם. הוא ירפה רק כאשר אחתום את חתימתי עם תאריך לצידה, חתימה המסמנת את סיום כתיבת היצירה. אבל רק שלא תבינו אותי לא נכון, כתיבת יצירה חדשה זו הנאה גדולה, אפשר אולי לדמותה לתחושתו של ספורטאי הרץ מרתון. אך יש בה גם מטען, ויש בי תמיד איזה רצון להגיע לקו הסיום במהירות, על מנת להוריד את המתח, לפחות עד לפעם הבאה...
ביצירה הזו, בנוסף למחשבות הרגילות נוספו מחשבות נוספות. והם נבעו מבקשתו של הפסנתרן עפר שלי.  הוא ביקש יצירה שיש בה משהו מן הג'אז. ואני חשבתי לעצמי, האם אוכל להענות לכך, שהרי, אני מאמין שג'אז לא כותבים, ג'אז מנגנים. והאם אפשר לנגן ג'אז בהרכב קאמרי-קלאסי. ובנוסף, מדוע הוא פנה דווקא אליי, בוודאי מיכוון שאני פסנתרן שמתעסק גם באלתור ובג'אז?. ובכל זאת, משהו מאוד משך אותי לרעיון, ולאתגר שבו.
חשבתי לעצמי: "אכתוב יצירה שמושפעת מפילוסופיית הג'אז", "אכתוב יצירה שהיא מצד אחד ממש לא ג'אזית, ומצד שני, יהיו בה מחשבות ורעיונות שאופייניים לג'אז", "אכתוב יצירה שהולכת עד הסוף- ממש כמו באלתור של נגן ג'אז שרוצה לתת שואו על הבמה", "אכתוב יצירה שתהיה זורמת",  "האפשר למוסיקה לזרום מראשי לפיסות הנייר, בלי להעצר ובלי יותר מדי מחשבה, ממש כמו נגן מאלתר", "אכתוב יצירה שמושפעת מהג'אז החופשי", "אכתוב יצירה עם אלמנטים של מוסיקה מזרחית", "אכתוב יצירה שונה", "אכתוב יצירה שיש בה דרמה", "אכתוב יצירה שתהיה מאתגרת לנגנים, ועם זאת כייפית לנגינה", "אכתוב יצירה בפרק אחד עם תמונות-מוסיקה רבות":
עם מחשבות אלו, במשך שלושה שבועות, בתמוז תשס"ט (יוני 2009), הלחנתי את היצירה 'סנסציות' לכינור, צ'לו ופסנתר.
 
יצחק ידיד. אב, תשס"ט.

אודות המלחין
יצחק ידיד : מלחין ופסנתרן
המלחין והפסנתרן יצחק ידיד, יליד ירושלים, בוגר האקדמיה למוסיקה ע"ש רובין, וקונסרבטוריון ניו-אינגלנד שבבוסטון. חתן פרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים לשנת תשס"ו. חתן פרס לנדאו לאמנויות הבמה לשנת תשס"ט. יצירותיו מתאפיינות בשילוב של סגנונות, בטכניקה כתיבה עשירה ובחיפוש תמידי בנבכי הנפש. ידיד כותב ומנגן מוסיקה עם משמעות רגשית עמוקה, ומבטא ביצירותיו רגשות הצומחים מן העולם היהודי-ישראלי. בסגנון המיוחד לו, הוא חוקר ומפתח טכניקת כתיבה מקורית, המחברת בין המוסיקה הקלאסית המערבית לבין אלתורים בסגנונות מזרחיים ויהודיים, בין נגינה מדויקת לבין נגינה חופשית ופורצת מסגרות. ידיד מושפע ביצירותיו מנושאים חוץ מוסיקאליים, כדוגמה, אלגוריית המערה של הפילוסוף היווני אפלטון, בה השתמש על מנת להעביר מסר ולחברו לרוח זמנינו. יצירותיו מוצגות כסיפור בשפת המוסיקה, ומציגות תמונות ומפגשים, טקסטורות של צבעים וחיבורים מרתקים של תרבויות וסגנונות שונים. יצירותיו של ידיד יוצאות לאור בחברות ההקלטות היוקרתיות: ביטווין דה ליינס וצ'לנג רקורדס, עימם הוא פירסם שמונה תקליטורים שזכו למעל  לביקורות רבות במגזיני מוסיקה ועיתונים ברחבי העולם. ידיד מופיע כפסנתרן בביצוע יצירותיו והופיע בפסטיבלי מוסיקה וקונצרטים רבים בישראל, אירופה, אסיה, אפריקה, ארה"ב וקנדה. במסגרת לימודי דוקטורט באוניברסיטת מונאש במלבורן ידיד חוקר את ההקשרים בין מוסיקה מזרחית קלאסית למוסיקה מערבית בת זמננו.