השבוע לקחנו חלק בטקס האזכרה השנתי ליהודי סטויבץ׳-סוורז׳נא שנטבחו בידי הנאצים מטעם יד ושם. שם, ברגע ההוא על הבמה הזאת הייתי עד לאחד הרגעים החזקים והנוגעים הזכורים לי בשיגרת ההופעות שלנו. בזה אחר זה עלו אל הבמה ניצולי הטבח ההוא להדליק נר זיכרון ליקיריהם ולספר את סיפורם. לאחר הדלקת הנרות הוזמנה שלישיית עתר לנגן פרקי מוזיקה. אנטון אנדרייב, צלן מחונן שהוזמן להצטרף להרכב שלנו לאחרונה, עולה חדש מרוסיה שהיגר לכאן לישראל בעקבות המלחמה הנוראה בין רוסיה ואוקראינה, יושב על הבמה ומנגן את קול נדרי מול עיניים דומעות של הקהל רגע לאחר אל מלא רחמים וקדיש שהוקראו בפיו של ניצול שואה בן 99 בעיצומו של טקס זיכרון קשה ליהודים שנטבחו לפני 70 שנה. היו עוצמה וכאב ברגע הזה.

ושוב אדמת אירופה ספוגה בדם ושוב נמלטים פליטים מאימי המלחמה וברגע הזה, של הצ׳לן אנטון אנדרייב שטרם הספיק ללמוד עברית אך הבין את מה שסופר שם בטקס על הזוועות והוא יושב ומנגן לקהל יהודי בארץ ישראל, זו שידעה ויודעת אינספור מלחמות אבל עדיין היא בית בטוח יותר מרוב המקומות. בחושים של מוזיקאי ואמן רגיש הבין אנטון את האנרגיה המדוייקת של אותו הרגע והגיש ביצוע מהחזקים ששמעתי כשהוא מתרגם את האויר הטעון לצלילים.

זכינו להזמין את אנטון אנדרייב לעשות איתנו מוזיקה, וזכינו שנענה להזמנה כמוזיקאי נפלא שהצטרף זה עתה לחיי המוזיקה בארץ. ברוך הבא.

למאגר תכניות הקונצרטים