נוף ישראלי / צילום אבי אלבז

ינואר 2016

נינו רוטה (1911-1979)

מלחין איטלקי, פסנתרן, מנצח ואיש אקדמיה. נודע בעיקר כמלחין מוזיקה לסרטים של גדולי הבמאים במאה העשרים: פדריקו פליני ולוצ'ינו ויסקונטי. עוד מיצירותיו הנודעות לקולנוע: המוזיקה לסרטי שיקספיר של פרנקו זפירלי וכן המוזיקה ליצירת המופת הקולנועית של קופולה, "הסנדק". יצירה זו זיכתה אותו בפרס האקדמיה על "היצירה המקורית הטובה ביותר" ב – 1974. רוטה, אחד המלחינים הפוריים ביותר בתחום הקולנוע חיבר לא פחות מ 150 יצירות שהיו לפס קול להפקות קולנועיות איטלקיות ובינלאומיות. לצד פעילותו בתחום הקולנוע חיבר רוטה כעשר אופרות, חמישה בלטים ועשרות רבות של יצירות תזמורתיות, ווקאליות וקמריות. כמלחין מבוקש חיבר רוטה גם מוזיקה לתיאטרון ועבד עם גדולי הבמאים של תקופתו כויסקונטי זפירלי ואדוארדו דה פיליפו. רוטה גדל והתחנך במשפחה מוזיקלית במילנו ובלט כבר בגיל צעיר כילד פלא. הוא היה בן 11 כשהחל בקריירה של פסנתרן ובן 13 כשהתפרסמה יצירה שלו – קומדיה לירית בשלוש מערכות לפי סיפור של כריסטיאן אנדרסן. בהמשך רכש רוטה את השכלתו האקדמית בקונסרבטוריון של מילאנו ואחכ באקדמיה סנטה צ'צ'יליה שברומא.

בהלחנותיו לסרטים נודע רוטה כמלחין מבריק שלא פעם מצטט ועושה שימוש בטכניקות של מלחיני העבר – בעיקר מן התקופה הרומנטית. שיתוף הפעולה הבולט ביותר שלו בתחןם הקולנוע הוא עבודתו ארוכת השנים לצד הבמאי פליני, שיתוף פעולה שנמשך מ 1950 ועד לסוף חייו ב 1979. פליני העיד כי נינו רוטה היה מהפרטנרים החשובים בקריירה שלו והוא העריץ את היכולת של רוטה לברוא עולמות מוזיקליים שעמדו בהרמוניה מושלמת לסרט – וזאת מבלי להזדקק לדימויים ויזואליים כלל. לצד יחסים קרובים אלה עם פליני , היה רוטה מיודד גם עם המלחין איגור סטרבינסקי ממנו הושפע רבות. המוזיקה הקמרית של רוטה כמו גם יצירותיו לפסנתר והמוזיקה התזמורתית זכו להקלטות רבות לאחר מותו ונודעה להן השפעה רבה על הסצנה המוזיקלית. יצירותיו צוטטו והיוו השראה לאלבומים והפקות שונות כמו גם לבמאים שעשו שימוש ביצירותיו כפס קול לסרטיהם לאחר מותו.

"כשאני מלחין ליד הפסנתר, אני חש אושר גדול אך בו בזמן אני שרוי בדילמה פנימית: כיצד נוכל לחוש אושר לנוכח הידיעה כי אחרים אינם מאושרים? אני נחוש לעשות כל דבר כדי שכל אחד יחוש רגע של אושר – זהו לב ליבה של המוזיקה שלי" נינו רוטה הסונטה לכינור ופסנתר שהולחנה ב 1937 משלבת מבנה קלאסי עם הלך רוח דינאמי וחסר מנוחה של המאה העשרים, כמו יצירותיו הקמריות האחרות של רוטה גם היא מזמנת לכלי המלודי איכויות ליריות יוצאות דופן, אקספרסיביות לצד אינטימיות. נינו רוטה - סונטה לכינור ופסנתר תבוצע בעונת הקונצרטים 15-16 של שלישיית עתר

למאגר תכניות הקונצרטים

קישורים נוספים

להקלטה של היצירה
דואו בלצר שלי ברסיטל לכינור